בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קיימת הגדרה מפורטת מהי תאונת דרכים ומהו שימוש ברכב מנועי. למרות ההגדרה המפורטת שבחוק, בתאונות דרכים רבות קיימות מחלוקות של ממש בין עורכי הדין של נפגעי תאונות הדרכים ובין עורכי הדין של חברות הביטוח, בשאלה האם מדובר בכלי רכב מנועי, האם מדובר בשימוש בכלי רכב מנועי וכמובן האם מדובר בתאונת דרכים או בתאונה אחרת. מובן שעורכי הדין של חברות הביטוח מנסים להתחמק מהמסגרת של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מכיוון שאם התאונה תוגדר כתאונת דרכים על פי חוק זה, האחריות של חברות הביטוח היא מוחלטת וכל המחלוקת מצטמצמת רק לגובה הנזק.

כשמדובר בתאונות המתרחשות במשאיות, הפתח למחלוקות הוא הרבה יותר גדול מאשר המחלוקות המתייחסות לכלי רכב רגילים. עורכי דין מתחום הנזיקין מתנצחים במשך שנים בבתי משפט בשאלה האם תאונת המשאית היא תאונת דרכים או שהיא תאונה אחרת.

בעקרון, משאית היא כלי רכב מנועי ואם המשאית הייתה מעורבת בתאונת דרכים עם נפגעים, הרי שמדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כמובן, שבדרך כלל תאונה זו תוגדר כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה כי מרבית האנשים לא נוהגים במשאיות להנאתם אלא במסגרת עבודתם.

חשוב לציין, שבמסגרת אחד התיקונים לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוחרג כל הנושא של טעינה ופריקה. במילים אחרות, אדם שנפצע בתאונה במהלך פריקה או טעינה של סחורה או מטען אחר, האירוע לא יוגדר כתאונת דרכים והנפגע לא יוגדר כנפגע תאונת דרכים. כשמדובר ברכב פרטי, נקבע בפסיקת בתי המשפט, שהכנסת סלי הקניות מהמרכול (או כל חנות אחרת) לתא המטען של המכונית הפרטית, אינה מוגדרת כפריקה וטעינה של סחורה ואם אדם נפצע במהלך הכנסת הקניות לתא המטען או למכונית הוא כן יוגדר כנפגע תאונת דרכים.

כשמדובר באדם שנפגע בתאונה בזמן פריקה  או טעינת סחורה למשאית, לא מדובר בתאונת דרכים אלא בדרך כלל רק בתאונת עבודה.

כפועל יוצא מכך, אם עובד נפצע על הארגז של המשאית או בנפילה ו/או בירידה מארגז המשאית, מדובר אמנם בתאונת משאית אך לא בתאונת דרכים. עובד זה לא יוכל לתבוע את ביטוח החובה של הרכב אך הוא יוכל לתבוע את ביטוח צד ג' גוף של המשאית. בניגוד לתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בהן הנפגעים לא צריכים להוכיח את אשמת הנהג כדי לתבוע את ביטוח צד ג' גוף שלהמשאית, על עורך הדין של הנפגע להוכיח, שהייתה אשמה של המזיק. קרי, להוכיח שהייתה איזו שהיא רשלנות של בעל המשאית / הנהג / המעביד וכו'..

אי לכך, בעל משאית שאינו עושה למשאית שבבעלותו פוליסת ביטוח צד ג' גוף, לוקח סיכון עצום. אם תתרחש תאונת משאית, שאינה מוגדרת כתאונת דרכים, רק פוליסת ביטוח צד ג' גוף עשויה להגן על בעל המשאית מפני תביעה אישית.

נהג המשאית אשר לאחר נסיעה במשאית יורד במדרגות הקבינה של המשאית (המקום שבו יושב הנהג), מועד ונופל או שהוא עולה לקבינה של המשאית כדי לנסוע במשאית מועד ונופל, יוגדר כנפגע תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ויהיה זכאי למלוא הפיצוי על פי החוק.  

במקרים רבים, עורכי הדין של חברת הביטוח של המשאית אשר מבטחת בביטוח חובה את המשאית, ינסו  להערים קשיים על הנהג הפצוע בניסיון להתחמק מתשלום הפיצויים בשל נזקי הגוף שנגרמו לנהג או לאדם שישב ליד הנהג.

כשמתרחשת תאונת משאית ויש סיכוי שהתאונה תוגדר כתאונת דרכים, יש להתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום תאונות הדרכים, בטרם פונים למוסדות השונים, לרבות משטרת התנועה, המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח. ניסוח לקוי של נסיבות התאונה עלול לשלול מהנפגע את הזכות לקבל פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.