מחלת מקצוע היא תאונת עבודה
תביעה בגין מחלת מקצוע
כיצד לתבוע בגין מחלות מקצוע:
מחלה שחלה בה העובד עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו או כשמדובר בעצמאי, מחלה שחלה בה העובד עקב עיסוק במשלח ידו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע אם היא רשומה ברשימת מחלות המקצוע הסגורה (כ- 40 מחלות) שבתקנות הביטוח הלאומי, בזמן שחלה בה המבוטח. בין המחלות שהוכרו כמחלות מקצוע ניתן למנות את המחלות הבאות:
הרעלות זרניך, הרעלות ניקלב קרבוניל, הרעלות קדמיום ותרכבותיו, הרעלות כרום, הרעלות עופרת, הרעלות פלואור, הרעלות מנגן, הרעלות כספית, הרעלות זרחן, הרעלות בריליאום, הרעלות תליום, הרעלות תחמוצת הפחמן, הרעלות בצלול וההומולוגים שלו, הרעלות פחמן, הרעלות דו גפריתי, הרעלות תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים.
הנכות בגין כל הרעלה והרעלה נקבעת על פי הפגיעות במערכות הגוף השונות כתוצאה מההרעלה. כאן המקום לציין שהתביעות בגין ההרעלות השונות הן תביעות מסובכות לכשעצמן. לפקיד התביעות ולמוסד לביטוח לאומי, לא תמיד יש את הידע הנדרש לזהות את החומרים השונים ואת ההרעלות המתפתחות בגינן. אי לכך, הנטייה הראשונית של פקיד התביעות היא לדחות את ההכרה בהרעלה כמחלת מקצוע. במקרים כאלה יש להצטייד בחוות דעת מומחה לכימיה או להנדסה כימית שיצביע על כך שהחומרים להם היה הנפגע חשוף, הם חומרים מהרשימה האמורה.
עוד ברשימת מחלות המקצוע הן מחלות עור מסוגים שונים לרבות מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים או גזים.
בנוסף קיימות מחלות מדבקות ברשימת מחלות המקצוע המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי לרבות:
מחלת שחפת הריאות, ברוצלוזיס, שיתוק ילדים, קדחת צהובה, פילראאסיס, ליישמיוסיס, כולירה, דבר, טרופנוזומיאזיס, מחלת הצפדת, סרטן עור (מסוגים שונים), סרטן הרירית של האף או הגתות הקשורים באף. צורנית עם שחפת , צורנית ללא שחפת, אמיינתית, ירוד (קטרקט), מחלת קייסון, עוויות, מחלות קרינה, מחלות עצבים, פרקים, שרירים, כלי הדם או העצבים של הגפיים, בורסיטיס, ליקויי שמיעה - פגיעה בשמיעה בעיקר עקב חשיפה לרעש.
חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי לא עושה הנחות ואף מקשה. עצם העובדה שעובד קיבל שחפת, אינה מצביעה על כך שזה כתוצאה מעבודה ועל כן אם לא יוכיח שהשחפת נגרמה כתוצאה מהעבודה מחלת המקצוע שלו לא תוכר. דוגמא נוספת, שיתוק ילדים. לא זכור לי בכל שנותי כעורך דין שמתמחה בתאונות עבודה ובמחלות מקצוע, וכעורך דין שמתמחה בטיפול בנפגעי שיתוק ילדים (פוליו), שנפגע כלשהו בשיתוק ילדים (פוליו) הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כמחלת מקצוע ולמען האמת אינני מאמין שמאז קום המדינה אי פעם מישהו שלקה בשיתוק ילדים, מחלתו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע.
כפי שצוין לעיל, המוסד לביטוח לאומי מקשה מאוד על נפגעי עבודה שתובעים אותו על מנת שיכיר במחלות שלהם כמחלות מקצוע. ברוב המקרים כדאי במקרים אלה כבר בשלב הגשת הטפסים להיעזר בשירותים של עורך דין למחלות מקצוע או עורך דין לתאונות עבודה שמתמחה בטיפול בתאונות עבודה מסוג מחלות מקצוע. עובד שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג של עורך דין למחלות מקצוע, עלול לגרום נזק משפטי בלתי הפיך לתיק. כך שגם עורך דין לתאונות עבודה ואפילו עורך דין המתמחה במיקרוטראומה לא יוכל בשלב מאוחר יותר לשקם את הנזק. במידה ומדובר במחלת מקצוע אך המחלה אינה רשומה ברשימת המחלות הסגורה שבתקנות הביטוח הלאומי יש להגיש את התביעה במסלול של מיקרוטראומה.
בכל מקרה חשוב לציין שלאחר שהמחלה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע, זכויות הנכה הן למעשה כזכויותיו של כל נפגע עבודה. אדם כזה אמור לעמוד בפני ועדה רפואית ועל פי אחוזי נכות שתקבע לו הוועדה הרפואית תקבענה זכויותיו.
במידה ודרגת הנכות שתקבע לו תהיה 9% - 19% יהיה התובע זכאי למענק חד פעמי (סכום שיכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים). במידה ודרגת הנכות שנקבעה לו תהיה 20% ומעלה, הוא יהיה זכאי לגימלה חודשית המבוססת על גובה ההכנסות שלו בטרם הפך להיות נכה מעבודה. במקרים מעין אלה, יש לעיתים ויכוח בין עורכי הדין למחלות מקצוע ובין המוסד לביטוח לאומי, מהו המועד שממנו החל התובע לחלות במחלה כי לעיתים, לכל מועד יש לפניו ממוצע הכנסות שונה ועל כן הגמלה תהיה שונה בנוסף אם המועד שנקבע לתחילת המחלה הוא יותר מ- 7 שנים, עובדה זו עלולה לסכל את התביעה על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים כפי שיורחב בהמשך. תביעהי של המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים חייבת להעשות באמצעות משרד עורכי דין למחלות מקצוע ובאמצעות עורך דין למחלות מקצוע. במקרה של תביעה כזו אסור להתמודד עם חברת הביטוח לבד.
חשוב לציין שבחלק גדול מהמקרים לאחר שהנפגע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ממחלת מקצוע, יש מקום להגיש תביעה גם נגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים. במידה ויש מקום להגיש תביעה כנגד המעביד על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים, יש להגיש את התביעה בטרם יחלפו 7 שנים ממועד המחלה. אחרת תטען על ידי חברת הביטוח טענה של התיישנות. חשוב לציין שהעובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר במחלה כמחלת מקצוע, או כן הכיר במחלה כמחלת מקצוע, אינה מחייבת את חברת הביטוח שביטחה בביטוח חבות מעבידים את המעביד, ואינה מחייבת גם את בית המשפט האזרחי שבו תוגש תביעה אזרחית כנגד המעביד. למרות זאת, חשוב שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי זה משפיע מאוד על קידום משא ומתן לסיום התיק בפשרה וכמובן משפיע על גישתו של השופט בבית המשפט האזרחי בנוגע לעצם תביעתו של העובד. לכן, כמשרד עורכי דין למחלות מקצוע, אנו ממליצים, במרבית התיקים, שבטרם הגשת התביעה על פי פוליסת ביטוח חבות מעבידים, למצות את מלוא הזכויות במוסד לביטוח לאומי ולדאוג שהמוסד לביטוח לאומי יכיר במחלה כמחלת מקצוע. להרחבה בנושא מיקרוטראומה שקשורה מאוד למחלות המקצוע לחץ כאן : מיקרוטראומה
אם נפגעת בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, מומלץ לקרוא גם את הפוסטים הבאים שחשובים לכל נפגעי העבודה ונפגעי. לשם קריאת הפוסטים לחץ כאן:
מה עושים לאחר תאונות עבודה או מחלת מקצוע
כיצד לבחור עורך דין למחלות מקצוע
משרדנו הוא משרד עורכי דין למחלות מקצוע. אנו מציעים לך להיפגש עם עורך דין למחלות מקצוע ממשרדנו.
התקשר עכשיו וקבע פגישת ייעוץ !
התקשר עכשיו לטלפון 1-800-229-444
וקבע פגישת ייעוץ ראשוני!
האמור במאמר זה על תביעות מחלות מקצוע אינו בא להחליף ייעוץ אישי על ידי עורך דין למחלות מקצוע. זכור שכל מה שאומר לך עורך דין למחלות מקצוע, הוא תמיד מעודכן יותר ומדויק יותר מהאמור במאמר זה על מחלות מקצוע. לכן במקרה של סתירה בין הנאמר בפגישה אישית על ידי עורך דין למחלות מקצוע ובין האמור במאמר זה, תמיד יש להעדיף ארת מה שאמר העורך דין למחלות מקצוע בפגישה או בשיחת ייעוץ אישית.